תוכן

ב) הנה נתבאר למעלה, כי בתחלה יצאו כל הכלים, ואח"כ יצאו כל האורות כלולים בכלי הכתר. ואחר כך ירדו ט' האורות, בכלי החכמה. ואח"כ ירדו ח' אורות, בכלי הבינה. ונמצא, כי עתה היו הז' אורות התחתונים, הנקראים ז' מלכים, בתוך מעוי דאימא, כדמיון העובר בבטן המליאה. וקודם שנבאר עתה ענין יציאתם לחוץ ממעי אימא, צריכים אנו לבאר לך, מה שנתבאר למעלה, כי קודם בריאת אדה"ר, היו ז"א ונוקביה, אחור באחור, וכשנברא אדם, גרם ע"י מעשיו שהוחזרו אפין באפין. ואין זו הבחי' נעשת, אלא ע"י מעשה התחתונים כנודע. ודע, כי האמת הוא, שלעולם א"א לחדש למעלה שום זווג, אפילו בבחי' אחור באחור, אלא ע"י מצות ומעשים טובים, שיש באדם התחתון השפל בעוה"ז. אבל בתחלת זמן האצילות, שעדיין לא נברא אדם התחתון, היה הדבר מוכרח להיות זווג עליון בז"א ונוקביה, שלא ע"י אדם התחתון, אבל לא היה רק בבחי' אחור באחור כנז', כי אי אפשר לברא אדם תחתון, עד שיקדים אליו זווג ז"א ונוקביה, ומכחו נברא אדם התחתון, ואחר שנברא אדם, החזירם פב"פ ע"י מעשיו, ומאז והלאה, אין שום זווג ז"א ונוקביה נעשה, אפילו מבחי' אחור באחור, אלא ע"י מצות מעשיות אדה"ר. וכמו שנתבאר ענין זה, בענין ברכת אבות, בתפלת י"ח דימי החול. ודע, כי אין זה אלא בזווג ז"א ונוקביה, אבל בזווג או"א, לא הוצרכו אל מעשה אדם התחתון, כי מאליהם הוחזרו אפילו בבחי' פב"פ.